אובדן שיניים מוביל לירידה קשה ביכולות הדיבור, לעיסת המזון ותפקודי הפה השונים. כיום, קיימים מגוון פתרונות לשיקום הפה ביניהם גשר המרילנד והשתלות שיניים באמצעות טכנולוגיות שונות. לכל שיטה מאפייניה, יתרונותיה וחסרונותיה. על מנת להבין מתי תתאים השתלת השיניים ומתי הדבקת שן מלאכותית מסוג מרילנד, הנה לפניכם המאמר הבא.
אובדן שיניים – איך הוא נוצר?
ישנן סיבות שונות העשויות להוביל לנשירת שיניים ביניהם גיל, מצב דנטלי ומצבו הבריאותי של המטופל. ישנן גם סיבות נוספות אותן ניתן לחלק למספר גורמים והן:
תחלואה הנובעת מהיגיינה לקויה: אי צחצוח השיניים והזנחת מצבים בריאותיים שונים, עשויה להוביל לחדירתם של חיידקים ובסופה גם עששת, מחלת חניכיים חמורה וריקבון של השן עד נשירתה.
מחלות כרוניות: מחלות דוגמת סכרת או כשלים חיסוניים שונים, מחלישים את מנגנוני הגוף וכך גם את יכולתו להתמודד עם זיהום בחלל הפה. מצבים אלו, מגיעים לא פעם לנשירת השיניים הטבעיות ובמקרים חמורים יותר גם ספיגה של עצם הלסת.
חבלות ופציעות: השיניים עשויות אמנם מחומר חזק המאפשר להן להיות עמידות בפני פגיעות שונות, אולם טראומה נרחבת לחלל הפה עשויה לגרום לשבירת השיניים, נשירתן ודלקות חוזרות המחלישות את השן וגורמות לנשירתה.
שיקום באמצעות גשר מרילנד
גשר מרילנד, הוא שן מלאכותית, הכוללת בצידה חלקים עשויים זרקוניה או מתכת. צורתם של החלקים מזכירה כנפיים. חלקים אלו, נסתרים מהעין ומוצמדים לחלקן האחורי של השיניים הסמוכות למקום הגשר. התקנת השן, נעשית באמצעות הדבקת שן מלאכותית במקום החסר והגשר יכול שיהיה זמני או קבוע. מדובר בהליך שנחשב לפשוט יחסית ואינו כולל התערבות כירורגית, כאשר ההדבקה נעשית באמצעות שימוש בצמנט רפואי מסוג רזין.
הטיפול נמשך מספר פגישות במהלכן משחיז הרופא את השיניים הסמוכות, מתאים את השן המלאכותית לצורתן וצבעתן ולבסוף מדביק את הגשר במקום החסר.
שחזור השן באמצעות שתל
שיקום הפה באמצעות שתלים דנטליים, כולל הליך כירורגי שבמהלכו מוחדר שתל דמוי בורג העשוי לרוב מטיטניום. לאחר תקופת קליטה של מספר חודשים, מותקן השיקום הקבוע ועליו השן המלאכותית. השתל מחליף את שורש השן החסרה ומשמש כבסיס לשן עתידית. התקנת תחליף השן הקבוע נעשית בתהליך הדרגתי המאפשר שחזור של מראה הפה הטבעי, ומתאים גם במקרים של אובדן שיניים רבות.
כיום קיימים מגוון סוגים של שתלים דנטליים ,כאשר אופן ההשתלה יכול להיעשות ביום אחד ויכול שיערך גם באופן הדרגתי.
כיצד נדע במה לבחור?
ראשית יש להבחין בין סוגי הפתרונות השונים ולדעת שאינם מיועדים לכל אחד. בעוד שגשר המרילנד הוא שן מלאכותית הנתמכת על ידי זוג כתרים המודבקים לשיניים הסמוכות לו, שתל דנטלי הוא תחליף שורש המוחדר לעצם הלסת.
לרוב, הפתרון העמיד והמועדף ביותר יהיה התקנת שתל דנטלי, אולם מדובר בהליך יקר הדורש התערבות כירורגית פולשנית הכוללת לא פעם גם תופעות לוואי. לצד זאת יתרונותיו של השתל הדנטלי ברורים – הוא אינו תלוי במצבן של השיניים הסמוכות, הוא משפר את מצבה של עצם הלסת ותוחלת חייו ארוכה משמעותית משל גשר המרילנד. אולם, במקרים שבהם סובל המטופל מספיגה של עצם הלסת, לא יוכל לעבור השתלת שיניים ללא פרוצדורה מקדימה של שחזור העצם.
במקרים מסוימים, דווקא השימוש בגשר המרילנד יהיה הפתרון המועדף, זאת מאחר ומדובר בהליך פשוט יחסית שאינו כירורגי. כמו כן, מדובר בפתרון שעלותו נמוכה משמעותית משתל דנטלי, במקרים שבהם מדובר בשן בודדת.
נדגיש כי השיקולים השונים להחלפת שן טבעית במלאכותית בהתייחס לאופציה הטיפולית, משתנה מאדם לאדם. לכן, רצוי לפנות לרופא השיניים בטרם תבחר שיטת הטיפול.
