נשירת שיניים עשויה להיגרם כתוצאה ממחלת חניכיים או חבלה חמורה. במקרים בהם מדובר באובדן של שיניים בודדות, ניתן לוותר על השתלות השיניים הכירורגיות ולפנות להדבקת שן מלאכותית או בשמה האחר "גשר מרילנד".
נשירת שן בודדת, איך זה קורה?
מערכת השיניים שלנו, חשופה לסיכונים רבים – בין אם אלו סדקים כתוצאה מלעיסת מזון ועד לחבלות שעשויות להסתיים בנזק לשיניים ולעצמות הלסת. מחסור בשיניים בודדות בחלקו העליון או התחתון של חלל הפה, עשוי לא רק להיגרם כתוצאה מתאונה, אלא גם מהזנחה דנטלית שמובילה לתחלואה חריפה.
מאחר ולכל שן במערכת השיניים הקבועות ישנו תפקיד ייחודי, מחסור של שן עשוי להוביל לפגיעה בתפקודי הפה השונים ביניהם דיבור ולעיסת מזון. גם השיניים הסמוכות לשן החסרה עשויות להיפגע בעקבות תזוזות הנובעות מהחלל הריק שנוצר בסביבת השן. בנוסף, עצם הלסת עשויה להיפגע וצפיפותה עשויה לרדת משמעותית ככל שהשן לא תושלם, מה שיקשה בעתיד על הליך של השתלה דנטלית.
לא רק השתלה, מהו גשר מרילנד?
הפתרונות הנפוצים ביותר לאובדן שיניים יהיו לרוב שימוש בשתלים דנטליים או בשיניים תותבות. לכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, אך כשמדובר באובדן של שן בודדת הפתרון המומלץ ביותר הוא ללא ספק גשר מרילנד.
גשר מרילנד הוא שן מלאכותית המודבקת ללסת ולשיניים הסמוכות לחלל החסר. החיבור בין השן החדשה לשיניים השכנות, מבוצע באמצעות חלקים קטנים דמויי כנפיים העשויים מזרקוניה או מתכת. הכנפיים נסתרות מהעין ונשענות על חלקן האחורי של השיניים הטבעיות. ההבדל בין השימוש בין זרקוניה למתכת, נעוץ במאפייניהם השונים ובעוד שהמתכת נחשבת לעמידה ודקה יחסית, הזרקוניה נחשבת לאסתטית ועבה.
התקנת הגשר, מתאימה למטופלים שבפיהם מחסור של עד שתי שיניים באזור הפה הקדמי. אופן הטיפול, נחשב לפשוט יחסית ואינו דורש התערבות כירורגית או הרדמה מקומית. מהסיבה הזו, מדובר באופציה טיפולית מומלצת לאנשים הסובלים ממצבים בריאותיים שאינם מאפשרים השתלות שיניים. צורת ההדבקה, נעשית באמצעות שימוש בצמנט מסוג רזין המשולב בחומר קישור. פרט לכך, הכנת השן מינימלית בלבד וכוללת הכנת חריצי אחיזה בשיניים הסמוכות למקום ההדבקה. זאת, כאשר קיבוע הגשר נשען על הדבקת חלקיה של השן המלאכותית לזו הטבעית.
גשר זמני או קבוע?
הדבקת גשר מרילנד יכולה להיעשות באחת משתי דרכים – התקנת השן המלאכותית באופן זמני והתקנת שן קבועה. כאשר מדובר בגשר לתקופת זמן מוגבלת, הוא יותקן לרוב כחלק מתקופת המתנה לשיקום קבוע באמצעות שתל דנטלי. מהצד השני, גשרים קבועים, מיועדים למקרים בהם לא ניתן לבצע השתלת שיניים מסיבות בריאותיות שונות.
ישנם מספר יתרונות לשימוש בגשר מרילנד זמני ועיקרם מניעת תזוזה של השיניים הסמוכות, נראות אסתטית והבראה הדרגתית של חלל הפה במקרה של טראומה שגרמה לאובדן השניים. השימוש בגשר מרילנד, נחשב לנוח ביחס לשימוש בשן תותבת בשל קיבועו לשיניים הסמוכות. החומר המרכיב את הגשר הזמני עשוי להיות סיבים מסוגים שונים או מתכות בסיסיות.
בנוגע לגשר מרילנד קבוע, הוא יהיה בנוי מחומרים עמידים יותר ביניהם זרקוניה או חרסינה מחוזקת. גם במקרה זה, מדובר בפתרון אסתטי הנחשב לעדיף על שימוש בתותב שיציבותו חלשה מזו של הגשר.
בין אם המטופל בוחר באפשרות הזמנית ובין אם בקבועה, על מנת שתתקבל התוצאה הרצויה, רצוי לבחור בגשר שאינו כולל בסיס מתכתי שכן הוא עשוי לגרום לשינוי צבעה של השן לצבע אפרפר. יתרונות נוספים שניתן להצביע עליהם בשתי האלטרנטיבות, הם עלות הטיפול הנמוכה, העובדה שמדובר בפרוצדורה שאינה פולשנית ושלרוב אין צורך באלחוש האזור.
