השתלת שיניים היא הליך כירורגי במסגרתו מוחדר אל עצם הלסת, שורש מלאכותי עשוי טיטניום. למטופלים הסובלים ממחסור בעצם עומדות שתי אפשרויות: או שיימנעו מההליך או שייאלצו לעבור הליך כירורגי נוסף של השלמת עצם לסת. החדשות הטובות הן שעם התפתחותה של רפואת השיניים, זמינים כיום גם פתרונות דנטליים למושתלי שיניים שאינם מצריכים השלמת עצם.
מהו מחסור בעצם?
חלל הפה שלנו מורכב ממערכת שיניים אשר נתמכת על ידי עצם המקיפה את שורש השן ומוגנת על ידי רקמת החניכיים. במקרים של תחלואת חניכיים קשה או אובדן שיניים, עשוי להיות דלדול של החניכיים וספיגה של העצם. אובדן העצם נחשב לתופעה מוכרת בקרב אלו שסובלים ממחלות חניכיים כרוניות, או במקרים של נשירת שיניים שאינה מטופלת בתקופה של למעלה משישה חודשים. כמו כן, גורמים נוספים כמו היגיינה לקויה, מחלות כרוניות נוספות או גנטיקה עשויים גם הם לפגוע ברצועות העדינות שעוטפות את השן.
לרוב האפשרויות העומדות בפני מושתלי שיניים שסובלים ממחסור בעצם, יהיו הרמת סינוס, השתלת עצם או שימוש בשיניים תותבות. אולם, פתרונות אלו כרוכים בקשיים רבים. כך לדוגמה, השלמת עצם או הרמת סינוס כרוכים בהתערבות כירורגית, במסגרתה נדרשת החלמה של מספר חודשים. במקרה האחר של הימנעות מהליך כירורגי מקדים, שימוש בשיניים תותבות כרוך בהסתגלות לגוף זר, קשיים באכילה והצטברות חיידקים במרווח שבין התותב לחניכיים.
מהפכה דנטלית: הפתרונות הקיימים בשוק
מחוסרי עצם מהווים אתגר של ממש לרופאי השיניים. ממקום שבו האלטרנטיבה היחידה היא שימוש בתותב, התפתחו בשני העשורים האחרונים פתרונות המאפשרים השתלות שיניים בעלות שרידות גבוה ומינימום התערבות כירורגית:
שינוי מיקום השתלים – במטופלים מסוימים, ספיגת העצם בלסת העליונה היא מקומית או קלה יותר מאחרים. לכן, במקרים מסוימים יהיה ניתן "לעקוף" את האזור שסובל מדלדול עצם באמצעות החדרת השתלים במיקום סמוך שבו העצם מאפשרת השתלה רגילה.
שימוש בשתלים קצרים– השתלת שיניים באמצעות שתלים שאורכם הוא 5 מ"מ כמחצית מהשתל רגיל. שתלים אלו, מיועדים לאלו הסובלים מספיגת רכסים נרחבת ויכולים להיות מסוג בייקון או פירמידיון. שתלים אלו נחשבים לרחבים יחסית ומוברגים באמצעות נעילה סיבובית על מנת שיתקבעו באופן יציב על העצם.
שתלים המוחדרים לעצם הזיגומה – שתלים ארוכים שאורכם 5 ס"מ המתחברים אל עצמות הלחיים (הזיגומה) ועוקפים את עצם הלסת. מדובר בשתל, בעל מראה ייחודי וחלק שבקצהו תבריג שחודר אל העצם. מאחר ומדובר בהחדרה עמוקה, שיקום מקדים של הלסת אינו נחוץ והתוצאה מתקבלת בטווח של עד שבוע מביצוע ההשתלה.
שתלי דיסק (בזאליים) – שתלים רחבים הנאחזים בשכבת העצם העליונה (הקורטילית) ומוכנסים בהחדרה צידית. שתלים אלו, מיועדים למצבים שבהם עובי העצם וגובהה אינם מאפשרים השתלה של שיניים שבסיסן בורגי. בשונה משתלים אחרים, במקרה זה השתלים מותאמים ללסת המטופלת במקום שזו תהיה מותאמת לשתלים.
שתלי פתירגואיד – שתלים המוחדרים תוך שימוש בטכנולוגיה ייחודית ובהטיה כך שמוחדרים לשכבת העצם הפנימית. שתלים אלו, נחשבים ליציבים בדומה לשתלים רגילים ומיועדים ברוב המקרים, לשיניים הקדמיות בכפוף לציר האורך המאפשר השתלת שיניים בהטיה.
נראה שכיום ישנם פתרונות דנטליים כה רבים שמחסור בעצם הפך למכשול שניתן להתגבר עליו בקלות יחסית. אם כי למרות ההיצע הקיים, אין זה אומר שכל סוגי הטיפול יתאימו בהכרח גם לכל סוגי המטופלים. זאת מהסיבה שהיקף התחלואה, מספר השיניים החסרות, מיקומן וגם מחלות רקע שונות מאלצות התאמה פרטנית של שיטת הטיפול. לכן, עוד לפני שתחליטו על הדרך הטובה עבורכם, פנו לייעוץ רפואי.
