בקיעת שיני בינה מזמנת שלל סיכונים ובעיות דנטליות, מפגיעה בשיניים הסמוכות ועד ציסטות וזיהומים בחלל הפה. את כל אלה ניתן למנוע בקלות יחסית על ידי ביצוע עקירה של שן הבינה בהרדמה מלאה. הנה כל מה שכדאי לדעת על ההליך
שיני הבינה מתחילות לבקוע בגיל מאוחר יחסית, בשלב בו מערכת השיניים שלמה. מצב זה מקשה על בקיעה תקינה של שיני הבינה וכך מזמן כאבים ושלל בעיות נלוות. במקרים מסוג זה, מומלץ לבצע עקירה של שן הבינה, בטרם יתחילו להתפתח דלקות בחלל הפה ותחל פגיעה בשיניים הסמוכות.
בחלק מהמקרים, אין לשן הבינה מספיק מקום לבקוע ולכן היא בוקעת באופן חלקי בלבד. מצב זה מזמן התפתחות של חיידקים ומקשה על צחצוח ושמירה מלאה על היגיינה של חלל הפה, כאשר בשלב הבא עלולה להתפתח עששת.
עקירת שיני בינה נחשבת לפעולה מורכבת וכפועל יוצא גם ההתאוששות ממנה ארוכה יחסית לטיפולים דנטליים אחרים. לאחר תהליך אבחון שיתבצע על ידי רופא השיניים המטפל, ייקבע הרופא האם יש צורך בביצוע עקירה של שן הבינה וכן את אופן ההרדמה המומלץ בהתאם לסוג הטיפול ומורכבותו.
לאחר ביצוע העקירה חשוב להקפיד על היגיינה בכדי להימנע מהתפתחות של זיהומים בחלל הפה. עקירת שן בינה נחשבת להליך כירורגי לכל דבר וככזה גם משך ההחלמה שלו ארוך יחסית ואורך מספר ימים בהם ייתכן והמטופל יחוש בכאב מקומי.
מתי יש צורך בעקירת שן בינה בהרדמה מלאה?
במקרים של עקירת שן בינה כלואה, במצבים של עקירה מורכבת או במקרים בהם המטופל סובל מחרדה מפני טיפולים דנטליים, ניתן לבצע את הליך העקירה בקלות וללא כאבים על ידי הרדמה כללית.
חשוב להבין כי במקרים רבים של בקיעת שן בינה תתקשו להבחין בכך בעצמכם. לכן מומלץ להתייעץ עם רופא שיניים בכל מצב בו מתעורר כאב פתאומי, וכך למנוע מראש מצב של בקיעה בלתי תקינה של השן.
במצב בו שן הבינה כלואה לחלוטין ניתן להשאירה ללא עקירה אך מומלץ לבצע מעקב אחת לתקופה בכדי לוודא שלא התפתחו זיהומים שונים באזור.
